ניקוי שיניים

פלואוריד הנו - מלח של פלואור שנמצא בטבע בצורת מלחים. במקומות בהם הפלאוריד נמצא במים באופן טבעי, מוצאים פחות תחלואה בעששת מאשר במקומות האוכלוסייה.

פלאוריד במי השתייה מחזק את גבישי זגוגית השן בעת יצירתם, ויוצר שכבת מגן על פני השן שבקעה אל תוך הפה.

כאשר הוסיפו למי השתייה באזורים דלי פלואוריד מלחי פלואוריד בריכוז 1 חל"מ ירדה התחלואה לממדים דומים לזו שנמצאה באזורים בהם יש ריכוז טבעי כנ"ל בקרב ילדים תוך מספר שנים.

ברוב מדינות ארה"ב וחלק ממדינות אירופה ואוסטרליה הופלרו מי השתייה עם תוצאות מרשימות של ירידה בתחלואת עששת.

ישנן מדינות המספקות את המינון הדרוש של פלואוריד במלח הבישול או אפילו בחלב. חשוב בעיקר בגלל בעיית בהספקת המים. בישראל כיום כ- 70% מהאוכלוסייה, נהנית ממי שתייה מופלרים.

אפקט ה"הילה" משפיע למעשה על תושבי ישובים שמי השתייה שלהם אינם מופלרים אך מסופקים להם מוצרים שיוצרו באזורים מופלרים כגון חלב, ירקות, פירות, משקאות,    
בשר, דברי מאפה. אוכלוסייה זו נחשפת להשפעה חיונית של פלאוריד.

מינון גבוה של פלואוריד במי השתייה או בדיאטה או גם כתוצאה מבליעת משחת שיניים מופלרת על ידי ילדים, עלול לגרום לתופעה הנקראת פלואורוזיס: על השיניים המתפתחות באותה תקופה מופיעים כתמים לבנים (במינון מעל 2 חל"מ) עד להופעת כתמים חומים מכוערים על השיניים (במינון מעל 4 חל"מ).

יש אם כן לצרוך פלואורידים בצורה נבונה ונכונה. אין להוסיף לדיאטה פלואורידים. כאשר המים כבר מופלרים. יש להיזהר ממתן משחות עתירות פלואורידים לתינוקות וילדים שאינם שולטים בשטיפת פיהם ועשויים לבלוע את המשחות.